הרצאתו של אלחנן נעם יו"ר קרן איתן בוועידה ה-9

ב - 25-5-16 התקיימה הוועידה השנתית ה 9 במספר למיזוגים ורכישות, בוועידה נשא דברים יו"ר ומייסד קרן איתן, אלחנן נעם.  הרצאתו: "סיבות לאופטימיות במדינת ישראל" עוררה הדים רבים.
נעם טוען כי ישראל מדינה מצליחה. להלן הסיבות לאופטימיות הזהירה אך מעודדת הזו: 


·      בשנת 2000, בנק ישראל פרסם תחזית שאם נפעל נכון, מדינת ישראל תגיע לתוצר של 750 מיליארדי ₪ תוך 15 שנים. בשנת 2015, התוצר עבר את רף הטריליון ₪, שיעור הגבוה ב- 37% מהתחזית שנתן בנק ישראל.
·      יתרות מט"ח בהיקף של יותר מ- 90 מיליארד דולר, מעמידות את ישראל כאחת המדינות עם רזרבות המט"ח לנפש מהגבוהות בעולם. זוהי אינדיקציה נוספת ליציבות פיננסית.
·      ישראל מדורגת במקום ה- 11 ב"מדד האושר העולמי" של האו"ם לשנת 2016.
·      ישראל היא אחת מ- 8 מדינות בלבד, המשגרות לוויינים לחלל. כאשר כל 7 המדינות האחרות גדולות בהרבה: ארה"ב, רוסיה, סין, הודו, יפן, בריטניה וצרפת.
·      לישראל, אשר על גבול המדבר, יש לראשונה בתולדותיה, יותר מים מכפי צרכיה. ישראל הינה מובילה עולמית בהשבת מי קולחין בשיעור פנטסטי של 90%. אוסטרליה לשם השוואה ממוקמת במקום השני עם רק 22%.
·      ישראל תגיע לעצמאות אנרגטית תוך כמה שנים, ותוכל להפוך ליצואנית אנרגיה (התחזית הזו תלויה בהתנהלות הממשלה ובפסיקת ביהמ"ש העליון).
·      מדינת ישראל צומחת בשיעורים גבוהים יותר מרובן המכריע של מדינות ה- OECD כבר למעלה מעשור.
·      בשורה התחתונה, הדו"ח האחרון, עב הכרס של ה- OECD מתאר את ישראל ככלכלה חזקה, צומחת, בעלת אבטלה נמוכה, וככזו המצויה במגמה של שיפור מתמיד. 
·      ישראל נהנית מזה 13 שנים מצמיחה רצופה של המשק, שיעור האבטלה שלה נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה- OECD.

שיעור השתתפות בכוח העבודה (בהשוואה ל- OECD):
·      בשנת 2015, מספר הגברים החרדים המשתתפים בכוח העבודה קפץ ל- 49% לעומת 32% בשנת 2005. בקרב נשים חרדיות, שיעור ההשתתפות עלה מ- 40% ל- 71%.
·      חל גידול בהשתתפות ערביי ישראל בשוק העבודה, במיוחד בקרב נשים ערביות, מ- 23% לפני עשור, ל- 32% היום.

 פרמטר חשוב נוסף הוא יחס חוב תוצר (בהשוואה ל- OECD):
·      ישראל היא אחת מתוך קומץ מדינות מפותחות בהן יחס החוב לתוצר מתכווץ (בשנת 2015 עמד על כ- 726.7 מיליארד ₪).
בתוך כעשור, יחס החוב תוצר בישראל ירד מכ- 95% לכ- 65%, בעוד שיחס זה גדל משמעותית במדינות ה- OECD. בארצות הברית למשל, הוא עומד על כ- 105%, ובמדינות ה- 20G על כ- 90%

עכשיו מגיע השינוי בעלילה. בואו נסתכל על נתונים פחות מחמיאים, אפילו מדאיגים - צמיחת התוצר:
·      שימו לב שישראל נהנתה מצמיחה גבוהה מאוד של התוצר בהשוואה למדינות ה- OECD, ובייחוד בשנים הראשונות שלאחר משבר 2008.
·      אך במקביל, ראו את מגמת הירידה שחלה בצמיחה לאחר שנת 2013, כאשר ברבעון הראשון של 2016 ישראל מציגה את הצמיחה הנמוכה ביותר מאז שנת 2000 - צמיחה של 0.8%.
האם אנחנו עדים להיפוך מגמה ביחס ל-  OECD

 אז היכן הבעיה: עכשיו אנחנו מגיעים לעסקים הקטנים והבינוניים.
·      למעלה מ- 99% מהעסקים במדינת ישראל הם עסקים קטנים ובינוניים. הם מעסיקים כשני מיליון עובדים - כ-47% מכלל העובדים במשק; המחזור הכולל שלהם הוא כ-44% מהמחזור הכולל של העסקים בישראל.
·      במילים אחרות: עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה המהיר ביותר של המשק. הם מפתח הכסף לזינוק וצמיחה של המשק הישראלי, וההשקעה בהם היא מפתח זהב למשקיע הישראלי.
·      אבל, העסקים האלה חיים במציאות של פגיעות וחוסר ודאות מתמידים.
·      מדי שנה נפתחים בין 50-55 אלף עסקים כאלה, אבל, שני שליש מתוכם, כל שנה - נסגרים. זו לא גזירה משמיים. אין לזה אח ורע בעולם! בשנים האחרונות, כמות העסקים שהתווספו נטו למשק קטנה ב- 25%.
·      חברים, חצי מיליון עסקים צעירים נסגרו בעשור האחרון!!! מאחורי כל זה עומדים לפחות חצי מיליון אנשים, עם המשפחות שלהם! למה??? למה הם לא שורדים? למה הם נסגרים כל כך מהר? מה המשמעות עבור האנשים, עבור המשפחות, ועבור המשק הישראלי?

 מה הסיבות לכשל?
·      הממשלה מגבירה את הרגולציה על הפעילות הכלכלית בישראל, וממציאה עוד ועוד תקנות ואיסורים.
·      מספר הרגולטורים בישראל גדל בשנים האחרונות - פי ארבעה! בעול הרגולציה, ישראל זוכה לציון גרוע - ציון כמעט כפול מהממוצע במדינות ה- OECD.
·      עסקים קטנים ובינוניים סובלים ממחסור תמידי באשראי. עד 2010, הופנה רובו הגדול של האשראי במשק - למעלה מ-80% - לעסקים גדולים. כאן יש דווקא בשורה טובה - לאחרונה עלה היקף האשראי הבנקאי לעסקים אלה, והגיע לשיעור של 47% מהאשראי במשק ב-2014. זהו שינוי מגמה דרמטי!
·      הריבית לעסקים קטנים גבוהה מהריבית לגדולים. כאשר העסק צריך השקעה, בניגוד להלוואה, המקורות במקרה זה אף מצומצמים יותר.
·      אלפי עסקים נסגרים בגלל מחסור זמני באשראי - ביניהם עסקים יצרניים, בריאים ורווחיים. מפעלים יצרניים בפריפריה נסגרים לעתים בגלל מחסור במיליוני שקלים אחדים. 

בעיות נוספות הן היעדר השקעה בטכנולוגיות חדשות, והמכרזים:
·      ע"פ נתוני ה- OECD, פריון העבודה בישראל נמוך בכ- 45% מהפריון בארה"ב, ובכ- 30% ממדינות ה- OECD. אי אפשר לברוח מתמונת המראה שמציבים בפנינו נתונים אלה.
·      הרקע הוא לא עצלותו של העובד הישראלי. ברוב המקרים הוא דווקא אנרגטי, פעיל ומייצר פתרונות. אגב, הוא אף עובד 10% יותר מהעובד הממוצע במדינות אלה.
·      גורמים מרכזיים לחוסר היעילות הם אימוץ לא מספק של טכנולוגיות חדשות, כמו למשל הכנסת רובוטיקה, והיעדר הון זמין להשקעה במכונות המטמיעות טכנולוגיות כאלה.
·      בעיה נוספת המקשה על הישרדותם של עסקים אלה, היא היעדר הנגישות לשוק הענק של המכרזים הממשלתיים.

בעיות ניהוליות בעסקים עצמם:
·      לרבים מהעסקים יש גם בעיות ניהוליות פנימיות. רובם נמצאים בבעלות ובניהול משפחתי, שהוא, בהגדרה, מורכב יותר מניהול מקצועי. רבות ממשפחות הבעלים נמצאות במעבר בין-דורי בתוך המשפחה, שמקשה על הניהול.
·      בחלק מהעסקים הממשל התאגידי אינו מבוסס דיו, מערך הבקרה והדיווח חלקי. חלקם מתקשים למצוא ולשכור כוח אדם מיומן. רובם מתקשים לפרוץ לשווקים בחו"ל, ורק עשירית מהם עוסקים בייצוא. אלה שכן מייצאים מתקשים להתמודד עם שינויים בשווקים. לחלקם אין חזון ותוכנית עסקית מסודרת והם עסוקים בהישרדות. 
הבעיות מחמירות ככל שהעסקים הללו גדלים. הרוח היזמית, האחווה המשפחתית והידע המקצועי הממוקד, שמסייעים לעסק צעיר לפרוץ ולצמוח, הופכים לכשל ניהולי כשהמפעל כבר מגלגל כסף גדול ומעסיק עובדים רבים. 

אז מה עושים כדי להפוך עסקים בינוניים להזדמנויות גדולות
·      מה נדרש כדי לחזור לפסים של צמיחה אמיתית? הפתרון תלוי, לדעתי, בשני גורמים - בממשלה, ובעסקים עצמם.
·      מהממשלה נדרש להפחית את הרגולציה במשק, להסיר את החסמים, לבטל את שלל התקנות המכבידות והמסרבלות את פעולתם של העסקים.
·      כדי לפתור את בעיית האשראי, הממשלה צריכה להקים קרנות נוספות, ולהקל את התנאים בקרנות הקיימות. במקרים מסוימים (כמו זה של נגב טקסטיל) הממשלה צריכה להעניק לעסקים בינוניים בקשיים אשראי מיידי וגמיש.
·      בנוסף, הממשלה צריכה להמשיך לאפשר לבתי השקעות ולחברות כרטיסי האשראי להעניק אשראי לעסקים אלה. זוהי אחת מהמלצות ועדת שטרום לשיפור התחרותיות בשוק הפיננסי, שפורסמו לאחרונה.
הוועדה ממליצה, למשל, להתיר לגופים מוסדיים להעניק אשראי לעסקים; להקל את המגבלות על חברות לקבלת רישיון סליקה, על מנת ששוק כרטיסי האשראי יהפוך לכלי נוסף למימון עסקי שוטף.
·      מהממשלה נדרש להגדיל את העוגה ולבצע הרחבה פיסקאלית, בלי לפחד מהגדלת הגירעון שעמד בשנתיים האחרונות על 2.5% עד 3%, כמתוכנן, וזאת בכדי להניע שוב את גלגלי המשק ולבלום את ההאטה בצמיחה.

לסיכום, עסקים בינוניים, הזדמנויות גדולות:
·      נכבדי בעלי העסקים, שם המשחק הוא פריצת "תקרת הזכוכית". התקרה הזו עשויה בעיקר מחששות משינוי, חלק מהחששות האלה אפילו מוצדקים.
·      נכון לעסקים המעוניינים בצמיחה, להתגבר על חששותיהם, ולבחון שיתוף פעולה עם קרנות השקעה מתמחות.
·      קרנות ה- PE נחשבות לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של השווקים בישראל ובעולם כולו.
·      קרנות ה- PE, מגייסות כסף, לעיתים לקרן עצמה, ולעיתים לעסקה ספציפית. הן יכולות להעמיד את הכסף הזה כהשקעה או כהלוואה, או כשילוב של השניים.
·      כאשר עסק רוצה לצמוח, בחלק גדול מהמקרים, בנוסף לצמיחה האורגנית, הוא זקוק לצמיחה באמצעות מיזוג ורכישה. לעיתים של עסק בשלמותו, ולעיתים בצורה חלקית. בנקודה זו, קרנות, כשותפות בעסק, יכולות לסייע הרבה מעבר להעמדת כסף בלבד.
·      במילים אחרות, הקרנות מביאות עימן את המומחיות והניסיון באיתור עסקאות לצורך הצמיחה של העסק, וגם את היכולת להשלים עסקאות אלה. הן מסייעות בשינויים הארגוניים הנדרשים, ולמעשה מקטינות את הסיכון לאי הצלחה.
·      "קרן איתן" היא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה בישראל, המאמינה בעסקים הבינוניים, בעלי מחזור פעילות של 30 עד 100 מיליון ₪ בשנה, ואינה מסתפקת בהשקעה פיננסית, אלא משתלבת כשותף מלא בניהול העסק, לצד ההנהלה הקיימת.
·      לסיום, פרשתי לפניכם את הצעדים הפרטיים והציבוריים העיקריים, המצטרפים, לדעתי, לחזון כולל של המשך הצמיחה והשגשוג במדינת ישראל.

קישור לסרטו מהכנס:
https://www.youtube.com/watch?v=30RkD36I4UI&feature=youtu.be


לצפייה בסדר היום של כנס מיזוגים ורכישות, כולל קישורים למצגות, לחץ כאן


© כל הזכויות שמורות לאיתן-קרן השקעות לצמיחה עיצוב אתרים: נרינסקי תיכנות: 5plus.co.il